הראל חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' אבו רגילה ואח'

החלטה

1.בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה ביום 28.2.13.

המדובר בתביעה כספית להטבת נזקי המשיבים בגין תאונת דרכים בה ניזוק הרכב הנפגע. המשיבים טוענים למעורבותם של רכב המבקש ורכבו של הנתבע הנוסף בתובענה, נתבע 2, בתאונה, בכך שרכב המבקש נדחף אל החלק האחורי של רכב המשיבים ע"י רכבו של הנתבע 2 (ר' טופס הודעה על תאונת רכב המצורף לכתב התביעה).

אין חולק כי כתב התביעה הומצא למבקש כדין וכי הטיפול בו הועבר לייצוגו של בא כוחו הנוכחי, אשר אף עמד בקשר עם ב"כ המשיבים לשם קבלת ארכה להגשת כתב הגנה.

אלא, שלאחר הארכה האחרונה שניתנה לב"כ המבקש בהסכמת ב"כ המשיבים עד ליום 14.11.12, חדל המבקש ולא פעל להגשת כתב הגנה ואף לא השיב להחלטת בית המשפט מיום 14.2.13 אשר ניתנה בהתייחס לעתירת המשיבים למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגדו.

ב"כ המשיבים טוען כי אף פנה בעצמו ביום מתן ההחלטה הנ"ל למשרד ב"כ המבקש והלין על כך שטרם הוגש כתב הגנה מטעמם. משלא הועילו הדברים, עתרו המשיבים בשנית למתן פסק דין.

ב"כ המבקש אינו מכחד כי אמנם רובץ מחדל לפתחו, שכן לטענתו נשמט המועד להגשת כתב הגנה בתיק מחמת טעות שמקורה בסדרי עבודה במשרדו ואשר יסודה בשינויים משרדיים ובעובדה כי מפאת נסיבות אישיות שלו נאלץ להיעדר רבות ממשרדו בחודשים האחרונים. ב"כ המבקש מדגיש כי המדובר אך בטעות אנוש שנבעה מהנסיבות כאמור, וכי לא היתה כל סיבה שלא יוגש כתב הגנה לאור טענות ההגנה הטובות העומדות למבקש.

2.כידוע, בבקשות מסוג זה, מקום שאין המדובר בפגם בהמצאה, מסורה ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט, הבוחן הן את הסיבה למחדל בגינו לא הוגש כתב ההגנה וחשוב מכך, את שאלת סיכויי ההגנה.

עמדת המוצא עפ"י ההלכה הנוהגת בסוגיה, גורסת כי יש להעדיף, דרך כלל, את השגת המטרה העיקרית של עשיית משפט צדק על פני מגמה של שמירה קפדנית על כללי הפרוצדורה.

אמנם, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, אולם הדבר נעשה תוך שימת לב לעקרון היסוד השזור בפסיקת בתי המשפט בדבר זכות הגישה לערכאות, הנתפסת כזכות בעלת אופי חוקתי, אשר אין לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ולפיכך תוך מתן דגש על הצורך במתן יומו של בעל דין בבית המשפט.

יפים לענייננו דברי כב' הש' א' פרוקצ'יה ברע"א 00/ 8292 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (ניתנה ביום 27.2.01, לא פורסמה):

"ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו." 

במסגרת השיקולים, יש להביא בחשבון גם את מידת הפגיעה בציפייתו של בעל הדין שכנגד ביחס לסופיות ההליכים, ובמקרה שלא נתגבשה ציפייה כאמור יש ואפשר להכיר אף בטעות של בעל הדין (ויש הגורסים שאף בטעות העולה כדי התרשלות מצידו).

ר' בש"א 5925/01 נסימי נ' הודיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נ"ו (1) 193.

ציפייה כאמור אינה מתגבשת לשם הדוגמא כאשר ממילא מתנהל ההליך לבירור המחלוקות, כבענייננו, שעה שמתנהל ההליך בין יתר הצדדים לתובענה, ולפיכך לא צמח אינטרס ההסתמכות.

3.אמנם, חדל המבקש משלא הגיש הגנתו במועד ואף לא השיב למצער לפניית בית המשפט, אולם, מששקלתי בהסבריו, לא שוכנעתי כי הדבר נבע מתוך זניחת ענייניו או זלזול בהליך, ובנקודה זו לא מצאתי כי יהא זה נכון וצודק לדקדק עימו תוך היצמדות חסרת פשרות לכללי הפרוצדורה, במיוחד מקום שההליך בעניין ממשיך להתנהל ולהתברר.

יצוין, כי רבות נפסק באשר לצורך לנהוג גמישות ביישום הפרוצדורה כאשר שורת הצדק מחייבת כן, ובמיוחד מקום שניתן לרפא את הפגם ע"י פסיקת הוצאות הצד שכנגד.

עמדה כאמור, שיש בה מן האיזון הנדרש במצבים כגון אלה, הובעה בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702:

"סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות-יתר במקום שבו נדרשת התחשבות עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן. גישה מהותית מרחיבה, שתום-הלב הוא ממי התהום שלה, אינה יכולה להיות מלווה על-ידי סדרי דין קפוצים ונוקשים יתר על המידה. התרבות המשפטית נבחנת לא רק על-ידי הזכויות המוגנות; לעתים דווקא דרכי הגישה הן המהוות בבואה אמיתית למצבו של המתדיין."

4.הדברים נאמרים שכן בכל הנוגע לסיכויי ההגנה, כמובן מבלי שניתן יהא לקבוע דבר לגופה של התובענה בשלב זה, הרי שמעיון בטענות המבקש, ומבלי שתשתמע קביעת עמדה באשר לעניינים הטעונים הוכחה, עולה לכאורה תמונה של הגנה אפשרית, אשר יש בה כדי להצדיק במכלול הנסיבות מתן יומו בבית המשפט ע"י ביטול פסק הדין שניתן נגדו במעמד צד אחד.